אהבתי את 'תפוזים', ספרו הקודם של אילן ברקוביץ'. זה היה ספר חמצמץ-מתוק, מלא אור, שהתנועע בין רצון להשיב לשירה בכלל ולשירת האהבה בפרט את תמימותן האבודה, לבין מודעות מיוסרת לכך שמשורר מהזן התפוזי – כזה שמאוהב בשיריו ובעצמו, באהובותיו המפונטזות ובאהובתו הממשית – מציב את עצמו מראש במקום עדין, מלא ספקות וסתירות, מקום שהופך אותו … המשך לקרוא אילן ברקוביץ', חרובים